צפרדע גוליית היא זן של אנורנים דו-חיים ילידי יבשת אפריקה, אשר נבדל בגודלו הגדול של יותר מ-30 ס" מ בבגרותו. כיום היא מוכרת כצפרדע הגדולה בעולם, אך, למרבה הצער, שרידותה מאוימת על ידי התקדמות הפעילות האנושית בסביבתה הטבעית.
למידע נוסף על מין צפרדע זה, שהוא דו-חי ענק סקרן, המשיכו לקרוא את גיליון הגזע הזה מבית PlanèteAnimal בו תוכלו לגלות הכל על צפרדע הגוליית, כמו מוצאה, המראה שלה, התנהגותה ורבייה !
קריאה מהנה!
מקור
- אפריקה
- קמרון
- גינאה
מקור ובית הגידול של צפרדע גוליית
צפרדע הגוליית (Conraua goliath) היא זן שמקורו במערב אפריקה והיא שייכת למשפחת ה-Conrauidae, הכוללת דו-חיים מסוג אנור שונים ילידי יבשת מערב אפריקה. אוכלוסייתו מתרכזת בעיקר בין גינאה היבשתית לקמרון, ליתר דיוק באזור הנקרא נקונגסמבה. בבית הגידול הטבעי שלהן, לצפרדעים אלו יש נטייה ברורה ליערות לחים וצפופים והן מסוגלות לשרוד בגבהים שיכולים להגיע עד 1000 מטר מעל פני הים.
למרות שהם מותאמים בצורה הטובה ביותר לאקלים טרופי ולטמפרטורות גבוהות, הם נוטים להתקבץ ליד גופי מים, כמו מפלים, נהרות או נחלים קטנים, כי הם צריכים אותם כדי להרטיב את גופם.
" שמו נובע מגודלו הלא פרופורציונלי, יוצא דופן בקרב צפרדעים, בהתייחסות ברורה לחייל הענק המקראי גוליית, ששירת בצבא הפלשתים ונהרג לאחר קרב נגד דוד הקטן. "
מראה ומורפולוגיה של צפרדע גוליית
צפרדע גוליית, כפי שמעיד שמה, היא דו-חי גדול וחזק, אשר יכול להגיע לגובה של עד 33 ס" מ בבגרותו, מקצה החוטם ועד לפתח האוורור, וכ-80 ס" מ כאשר גופו מלא. מָתוּחַ. רוב הדגימות ממין זה נמדדות בין 17 ל-25 ס" מ, עם משקל גוף שיכול לנוע בין 600 גרם ל-3 ק" ג.
דו-חי ענק זה בולט בעיניו הגדולות, תמיד רחבות מאוד זו מזו, שקוטרן יכול להגיע ל-2.5 ס" מ והן מעט כיפות. רגליו האחוריות ארוכות מרגליו הקדמיות, ולכולן יש ממברנות המקיימות אינטראקציה זו עם זו, ומאפשרות לו לשחות במיומנות רבה.
בגב, לצפרדע הגוליית יש עור לח ומגורען, שצבעו יכול לנוע בין ירוק זית לגוון חום. העור על בטנה דק וחלק יותר, ויש לו גוונים רכים יותר של צהבהב, כתום או שמנת. למרות שבקלות רבה ניתן להבחין בין הבוגרים של מין זה מצפרדעים אחרות, הראשנים שלהם דומים מאוד לאלו של מינים אחרים, וגודלם אינו יוצא דופן במיוחד.
התנהגות צפרדע גוליית
צפרדעי גוליית נוטות להיות הכי פעילות בלילה, כשהן מחפשות טרף לאורך גדות הנהרות והמפלים שהם קוראים להם בית. בעת ציד, הם מנצלים את הראייה המיוחסת שלהם ואת יכולתם לקפוץ למרחקים ארוכים. פרטים בוגרים נוטים לבלות זמן רב בהסתתרות בין סלעים, שם הם יכולים לנוח ולהימנע מטורפים, בעוד שצפרדעי גוליית צעירות מבלות את רוב ימיהן מתחת למים.
מבחינת תזונה, צפרדע גוליית היא חיה טורפת שמתנהגת כמו טורף עליון בסביבתה הטבעית. דו-חיים אלו הם ציידים מיומנים ותזונתם כוללת בדרך כלל צריכת חרקים, תולעים, סרטנים, לובסטרים, דגים, רכיכות, נחשים קטנים, צבים, סלמנדרות ואפילו מינים קטנים אחרים של צפרדעים.
עם זאת, בשלב הראשון של חייהם, ראשנים של צפרדע גוליית שומרים על תזונה אוכלי עשב, שכן תזונתם מבוססת אך ורק על צריכה של צמח מים בשם Dicraeia warmingii, המאכלס בעיקר את גופי המים. מים לידם חיים צפרדעי גוליית.
למרות שצפרדע הגוליית צברה פופולריות מסוימת כחיית מחמד בעשורים האחרונים, היא נוטה לא להסתגל היטב לחיים בשבי.דו-חיים אלו עלולים לסבול מאוד משינויים סביבתיים ומושפעים בקלות ממתח, וקשה לספק להם תזונה רעננה וטבעית העונה במלואה לצרכיהם התזונתיים.
רפרודוקציה של צפרדע גוליית
למרות היעדר שקיות ווקאליות, על מנת למשוך נקבות בעונת הרבייה, הזכרים פולטים לרוב סוג של רעש שריקה בפיהם פעור. כשהן שומעות את הזעקה המינית הזו, הנקבות יוצאות לחפש זכרים פוריים להזדווגות. באופן דומה, עדיין לא ידוע בדיוק אילו מאפיינים של זכרים מאפשרים להם להשיג העדפה של נקבות.
כמו דו-חיים רבים שיש להם מחזור חיים מימי, צפרדעי גוליית זקוקות למים כדי להתרבות. עם בוא עונת ההזדווגות, הזכרים מתרכזים באזורים הסלעיים של היערות הטרופיים, משם הם פולטים את הקריאה המינית המסוימת שלהם למשוך את הנקבות.
כמה חודשים לאחר ההזדווגות, הנקבות יוצאות אל אזורי ההטלה שהוקמו בעבר על ידי הזכרים. בשלב זה הם מטילים במים מאות ביצים קטנות, חלקן נצמדות לצמחיית המים, בעוד האחרות ישקעו בתחתית גוף המים.
השרצה שופעת זו חשובה מאוד להישרדותה של צפרדע הגוליית, שכן ביצים מופרות רבות הופכות בסופו של דבר למזון לטורפים מימיים. מספר קטן מהם בוקעים לאחר 85-95 ימים. אפילו פחות פרטים צעירים מגיעים לבגרות, ולצפרדעים אלו תוחלת חיים של 10 עד 15 שנים.
סטטוס שימור צפרדע גוליית
למרות שיש לו טורפים טבעיים מעטים, כמו נחשים ותנינים, בני האדם הם האיום העיקרי על הישרדותן של צפרדעי גוליית. בנוסף לפלישה לבית הגידול שלהם כדי לבנות ערים ושדות, בני האדם ממשיכים לצוד צפרדעי גוליית בשביל בשרם, להריץ אותן בריצות צפרדעים או למכור אותן כחיות מחמד.
מכל הסיבות הללו, על פי הרשימה האדומה של IUCN (האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע) של מינים מאוימים, צפרדע הגוליית נחשבת כיום למין בסכנת הכחדה. למרות שהיא מוגנת בחלק מהפארקים הלאומיים במערב אפריקה, אוכלוסיית צפרדעי גוליית ממשיכה לרדת.
כדי לנסות להפוך את הפרספקטיבה השלילית הזו, מקודמות יוזמות להעלאת המודעות בקרב האוכלוסייה המקומית לחשיבותה של צפרדע הגוליית לאיזון המערכות האקולוגיות ולהגביל את הרחבת השטחים היצרניים על מנת לכבד את הטבעי בית גידול של מין זה.
תמונות של צפרדע גוליית
