תסמונת קלוד ברנרד הורנר בכלבים

גלה את הסיבות, הסימפטומים והטיפולים האפשריים להפרעה נוירולוגית זו של העצבים העיניים הסימפתטיים של הכלב.

עזור לפיתוח האתר, לשתף את המאמר עם חברים!

מהי תסמונת קלוד ברנרד הורנר בכלבים?

תסמונת קלוד ברנרד הורנר היא הפרעה נוירולוגית של עצבוב עיני סימפטטית המתבטאת אצל כלבים בהפרעות עיניים. תסמונת זו נגרמת מתפקוד לקוי של העצבים הסימפתטיים בעיניים ושרירי הפנים שמסביב, שבדרך כלל עוזרים לשלוט במצמוץ העיניים או בטונוס השרירים.

המצב בדרך כלל מופיע בפתאומיות ובדרך כלל משפיע על צד אחד של הראש אך יכול להיות דו-צדדי אם הנזק העצבי ממוקם בין ההיפותלמוס ושורשי העצבים מ-T1 עד T3.

מה גורם לתסמונת הורנר?

ב-50-90% מהמקרים בכלבים, תסמונת קלוד ברנרד הורנר מסווגת לעתים קרובות כאידיופתית, כלומר אין לה סיבה ידועה. לברדורים יש אפוא נטייה גזעית למצב זה כמו קוקרים, קולי וגולדן רטריבר.

במקרים אחרים, תסמונת קלוד ברנרד הורנר יכולה להיות משנית:

  • לנגעים בהיפותלמוס שנגרמו מגידול או טראומה,
  • נגעים בגזע המוח, הנגרמים מגידול, זיהום, טראומה או תהליך דלקתי,
  • לפציעות חוט השדרה בעקבות טראומה, פריצת דיסק או תסחיף פיברו-סחוס,
  • פגיעה בשורש העצב בין T1 ל-T3 במקרה של אבולציה של מקלעת הזרוע (קריעת עצב בעקבות טראומה),
  • נגעים בתא המטען הסימפתטי ובגנגליון צוואר הגולגולת המתרחשים כתוצאה מטראומה, ניתוח או התפתחות של גידול מדיסטינלי,
  • נזק באוזן התיכונה בעקבות דלקת אוזן, טראומה, התפתחות גידול או פוליפ באף-לוע,
  • נגעים רטרובולבריים משניים לטראומה או נוכחות של גידול או אבצס.

כיצד מתבטאת תסמונת קלוד ברנרד הורנר בכלבים?

הסימנים הקליניים הנפוצים ביותר לתסמונת קלוד ברנרד הורנר הם:

  • פטוזיס (צניחה) של העפעף העליון,
  • אישון מצומצם (מיוזיס),
  • עפעף שלישי שנראה אדום ומורם על העין,
  • אדמומיות של הלחמית,
  • עין שנראית שקועה יותר (אנופתלמוס).

תסמינים אחרים עשויים להתלוות לסימנים אופטלמולוגיים. הם משתנים בהתאם למיקום הנזק העצבי ויכולים לכלול, בין היתר, תסמונת וסטיבולרית או שיתוק של הגפיים.

מהו הטיפול בתסמונת קלוד ברנרד הורנר?

הטיפול תלוי במצב הסיבתי.

לכן, אם לכלב שלכם יש תסמונת קלוד ברנרד הורנר, ייתכן שיצביעו על מספר בדיקות אבחון בין בדיקות עיניים ואוזניים, צילומי רנטגן צוואר הרחם, ואולי גם סריקת מוח או MRI. הבדיקות עשויות לכלול הזלפה של טיפות ניאו-סינפרין המונחות בעין הפגועה כדי לסייע באיתור מקור הבעיה.

עם זאת, רוב המקרים של תסמונת הורנר הם אידיופטיים וניתן לטפל בהם בטיפול סימפטומטי באמצעות טיפות עיניים.

אם אין סיבה פתולוגית בסיסית, הבעיה נוטה להיפתר באופן ספונטני, אך זה עשוי להימשך שבועות או חודשים בהתאם לחומרתה.

עזור לפיתוח האתר, לשתף את המאמר עם חברים!