מהו בקע פרינאום?
הבקע הנקבי מתאים לחולשה של הסרעפת הנקבית או האגן, קבוצה של שרירים ורקמות חיבור המהווים דופן המסוגלת בדרך כלל להחזיק את אברי האגן והבטן בחלל הבטן.
אם הקיר הזה קורס, איברים כמו פי הטבעת, שלפוחית השתן, המעי הגס, הערמונית ולעיתים אפילו המעי הדק עוברים דרכו ואז מוצאים את עצמם מתחת לעור החיה ויוצרים גוש מתחתיו.
מה גורם לבקע פרינאום בכלבים?
בכלבים, בקע פרינאום נובע מניוון חלקי או מוחלט של השרירים המרכיבים את סרעפת האגן יחד עם היחלשות של סרעפת האגן.
הגורמים למצב זה נותרו לא ידועים עד היום, אם כי הועלו מספר השערות בין:
- קולטנים גרועים להורמון המין הזכרי בשרירי הסרעפת הפרינאלית בכלבים מסוימים,
- ניוון ראשוני של השרירים הללו,
- מאמצי גירוש מוגברים במהלך עשיית צרכים או מתן שתן הקשורים למחלת הערמונית, מחלת בלוטת פי הטבעת, דלקת שלפוחית השתן חוזרת או חסימה בדרכי השתן,
- אטרופיה של שריר זנב ה-levator, מקושר לזנב קצר טבעי בכלבים או עגינה של זנב,
- הפרעה לעצבוב השרירי של סרעפת האגן,
- ירידה בטונוס השרירים הקשורה לגילו המתקדם של הכלב.
זכרים לא מסורסים וקשישים מושפעים יותר מבקע פריניאלי, וכך גם גזעים מסוימים של כלבים כמו הבוקסר, הקולי, הבוסטון טרייר, הפודל, הביצ'ון המלטזי, הביצ'ון פריזה או אפילו התחש .
בקע פרינאלי בכלבים: סימפטומים
בקע פרינאום מתבטא בדרך כלל בהופעת מסה בפרינאום, הממוקמת ברוב המקרים בצד ימין ליד פי הטבעת.
נוכחותו יכולה להיות מלווה בעצירות, טנסמוס (דחף מתמיד ליציאות עם מתח כואב בפי הטבעת), ירידה בתיאבון וקושי בעשיית צרכים ו/או במתן שתן.
מלבד תסמינים אלו, לבקע פרינאום אין השפעה משמעותית על מצבו הכללי של הכלב אלא אם כן:
- שלפוחית השתן משתלבת בבקע, מה שהופך את מסת הפרינאום לכאובה מאוד עבור הכלב ומהווה מצב חירום כירורגי,
- לולאת מעי מעורבת בבקע, הגורמת להקאות ולדיכאון משמעותי של בעל החיים.
אבחון בקע פרינאום בכלבים
אבחנה של בקע פרינאום מבוססת על:
- בדיקה קלינית של הכלב על ידי הווטרינר המחפש נפיחות באזור הנקבים של הכלב,
- בדיקת פי הטבעת דיגיטלית על ידי הווטרינר, המאפשרת לו להעריך את הטון של הסרעפת האגן ולהדגיש נוכחות של נגעים באיברים המעורבים בבקע,
- בדיקות הדמיה (רדיוגרפיה ו/או אולטרסאונד) על מנת לאפיין את תוכן שק הבקע (זיהוי מדויק של האיברים המעורבים בבקע),
- בדיקות דם לפני טיפול כירורגי.
איזה טיפול לבקע פרינאום בכלבים?
הטיפול בבקע פרינאום הוא בעיקרו כירורגי.
הניתוח נעשה בדרך כלל בשני שלבים:
- השלב הראשון הוא לזהות את האיברים המעורבים בבקע כדי להחזיר אותם למקומם האנטומי,
- השלב השני מורכב משחזור של דיאפרגמת האגן של הכלב.
אם ההליך מבוצע על זכר שלם, המנתח "ינצל" את ההליך כדי לסרס את בעל החיים. אמצעי זהירות זה נועד להקטין את גודל הערמונית של הכלב, שכאשר היא גדולה מדי, גורמת למאמץ יתר במהלך עשיית הצרכים, אשר מחלישה את סרעפת האגן.
טיפול כירורגי מצליח ב-70 עד 80% מהמקרים גם אם לפעמים יכולים להתרחש סיבוכים או הישנות.סיבוכים יכולים ללבוש צורה של זיהום באתר הניתוח או הופעה של בריחת צואה ו/או בריחת שתן חולפת ברוב המקרים.
לאחר הניתוח הכלב יצטרך ללבוש קולר ובעליו יצטרך לדאוג לשמור על ניקיון רב של האזור המנותח ושהכלב יימנע ממאמץ רב מדי במהלך עשיית הצרכים. לשם כך, הווטרינר רשאי לתת לכלב תרופות משלשלות במהלך תקופת ההחלמה שלאחר הניתוח.